הקדשות ונאמנויות

יצירת הקדש פרטי, ציבורי ודתי וניהול הנכסים לאורך השנים

עו״ד יעקב אמסלם · עודכן ביום 17.11.2026

אדם מבקש שדירה שבבעלותו תממן מלגות, שקרן כספית תסייע לבן משפחה או שמבנה ישמש בית כנסת גם לאחר פטירתו. לצד הרצון להקדיש את הנכס למטרה חשובה, צריך לקבוע מי ינהל אותו, כיצד ייעשה שימוש בהכנסות ומה יקרה אם המציאות תשתנה.

הקדש מאפשר להסדיר את השאלות האלה במסגרת משפטית שנועדה להמשיך לפעול לאורך זמן. גם בהקדש ותיק, שהנכס והנהנים שלו מוכרים היטב, החלטות על השכרה, שיפוץ או מכירה מתחילות בבחינת המסמכים שהקימו אותו והסמכויות שניתנו לנאמנים.

מהו הקדש ומה הקשר לנאמנות

נאמנות היא קשר משפטי לנכס, שבמסגרתו נאמן מחזיק בו או פועל לגביו לטובת אדם אחר או לשם מטרה שנקבעה. הקדש הוא אחת הדרכים להסדיר נאמנות כזאת, באמצעות ייעוד נכסים והוראות לניהולם.

שלושה תפקידים מרכזיים מופיעים בהסדר. המקדיש הוא מי שמייעד את הנכס. הנאמן אחראי לניהולו ולמימוש ההוראות. הנהנים הם האנשים או הציבור שלטובתם נועדו הנכס או ההכנסות ממנו. לעיתים ההקדש נועד למטרה מוגדרת, כגון חינוך או סיוע לנזקקים, בלי שנקבעו מראש שמותיהם של מקבלי הסיוע.

כדאי להבחין כבר בתחילת הדרך בין שמירת הנכס עצמו לבין שימוש בהכנסותיו. מי שמבקש לשמור דירה לאורך שנים ולחלק רק את דמי השכירות צריך לתת לכך ביטוי ברור. אם מבוקשת גם אפשרות למכור את הדירה או להשתמש בכספי הקרן, יש להסדיר את התנאים לכך.

הקדש פרטי, הקדש ציבורי והקדש דתי

הקדש פרטי מיועד בדרך כלל לנהנים מסוימים, למשל בני משפחה שהמקדיש מבקש לדאוג לצורכיהם. אפשר לבחון באמצעותו ניהול נכס והעברת הכנסות לפי תנאים, במקום העברה מיידית של מלוא הרכוש. התאמת ההסדר תלויה בצרכים של הנהנים ובדין החל.

הקדש ציבורי נועד לקדם עניין ציבורי, כגון חינוך, בריאות, דת או רווחה. במסלול שעליו חל חוק הנאמנות, רשם ההקדשות מפקח על ההקדש וחלות על הנאמנים חובות רישום ודיווח. שילוב של מטרה משפחתית ומטרה ציבורית מחייב בחינה של סיווג ההסדר ושל החובות הנובעות ממנו.

הקדש דתי מחייב בירור נפרד של מקור יצירתו והמסגרת החלה עליו. בתי הדין הרבניים מטפלים בהקדשות הדתיים שבסמכותם, בסיוע יחידת הרישום והפיקוח על ההקדשות הדתיים. העובדה שנכס משמש בית כנסת, או שהמקדיש ביקש מטרה דתית, אינה מספיקה לבדה לקביעת הערכאה המוסמכת. יש לעיין בשטר ההקדש, במועד ובאופן יצירתו ובהחלטות שניתנו בעניינו.

כיצד מקימים הקדש

הקמת הקדש מתחילה בהגדרה מדויקת של הנכס ושל המטרה. יש לבדוק אילו זכויות שייכות למקדיש, אם קיימים שעבודים או זכויות של אחרים, ומה ניתן לייעד להקדש בפועל.

במסלול של כתב הקדש לפי חוק הנאמנות, המסמך צריך לבטא כוונה ליצור הקדש ולקבוע את מטרותיו, נכסיו ותנאיו. החוק מכיר, בין היתר, בכתב שנחתם בפני נוטריון ובצוואה שאינה צוואה בעל פה. הוא קובע גם את מועד תחילת ההקדש לפי העברת השליטה בנכסיו לנאמן.

בהקדש ציבורי יש לטפל גם ברישום אצל רשם ההקדשות. ככלל, נאמן חייב להודיע לרשם על קיום ההקדש בתוך שלושה חודשים מהמועד שהיה לנאמן, אם לא נמסרה הודעה קודם לכן, ולדווח על שינויים בפרטים המחייבים דיווח. יש להבחין בין עצם יצירת ההסדר לבין השלמת הרישום והפעולות במרשמי הנכסים.

מה כדאי להסדיר בכתב ההקדש

כתב הקדש צריך לתת מענה למצבים שצפויים להתעורר גם שנים לאחר עריכתו. רצוי להסדיר בו את זהות הנאמנים ואת דרך החלפתם, את כללי קבלת ההחלטות ואת אופן בחירת הנהנים וחלוקת ההכנסות.

כאשר מוקדש נכס מקרקעין, יש לתת את הדעת לסמכויות ההשכרה, השיפוץ והמכירה, לאפשרות לרכוש נכס חלופי ולמקור המימון של ההוצאות. בהקדש כספי חשוב לקבוע כיצד נשמרת הקרן ומה מותר לחלק, בכפוף להוראות הדין.

יש גם החלטות אישיות שראוי לנסח במדויק. למשל, האם התמיכה בבן משפחה היא בסכום קבוע או לפי צרכיו, האם מלגות ניתנות לקבוצה מסוימת, ואיך נוהגים כשאין מועמדים מתאימים. ניסוח שנותן תשובה לשאלות האלה מסייע לנאמן להפעיל שיקול דעת בלי להידרש לנחש את כוונת המקדיש.

הקדש במסגרת צוואה

צוואה יכולה לשמש להקמת הקדש שינוהל לאחר פטירת המצווה. למשל, אפשר לבחון הסדר שבו נכס נשמר והכנסותיו משמשות לתמיכה בקרוב משפחה או לפעילות ציבורית, בהתאם לתנאים שנקבעו.

בתכנון כזה יש להבחין בין תפקיד מנהל העיזבון לבין תפקיד הנאמן בהקדש. הטיפול בעיזבון כולל את הסדרת נכסי המנוח וחובותיו, ואילו ניהול ההקדש עשוי להימשך זמן רב לאחר מכן. יש לתאם בין ההוראות, לקבוע מי מקבל את השליטה בנכסים וכיצד ממשיכים אם האדם שנבחר אינו יכול לכהן.

הסדר המיועד לכמה דורות דורש בחינה של דיני הירושה והנאמנות יחד. אין להניח שעצם השימוש במילה הקדש מאפשר כל מגבלה על הרכוש או מבטל כל קושי שהיה קיים בצוואה רגילה.

תפקיד הנאמנים והאחריות לניהול

הנאמן נדרש לשמור על הנכסים, לנהל אותם ולפעול להגשמת מטרות ההקדש. בהקדש שעליו חל חוק הנאמנות עליו לפעול באמונה ובשקידה, בהתאם לאמות המידה שבחוק. הסתייעות בעורך דין, ברואה חשבון או במנהל נכס אינה מחליפה את שיקול הדעת שעליו להפעיל במסגרת תפקידו.

בפועל, כדאי לנהל תיק מסודר הכולל החלטות, חוזים, תקבולים והוצאות. יש להקפיד על הפרדה בין כספי ההקדש לבין כספים פרטיים ולבדוק את חובות הדיווח החלות. בהקדש ציבורי ניתן להידרש גם להמצאת מידע ומסמכים לרשם, ובמסגרת המתאימה אפשר לבקש אישור ניהול תקין.

התקשרות עם נאמן, קרובו או גורם הקשור אליו מחייבת בדיקה מיוחדת. גם הצעה שנראית מיטיבה מבחינה כספית עלולה להיות נגועה בניגוד עניינים ולהצריך אישור מראש. אם נאמן נפטר, פרש או חדל לתפקד, יש להסדיר את המשך הכהונה והחתימה לפי המסמכים והדין, ולא להסתפק בנוהג שהתפתח בין המעורבים.

ניהול נכס שמממן את פעילות ההקדש

נכס מניב נבחן לפי היכולת שלו לממן את מטרות ההקדש לאורך זמן. שכר הדירה החודשי הוא נתון חשוב, אבל צריך להביא בחשבון גם תיקונים, ביטוח, תקופות ללא שוכר, גבייה והוצאות ניהול.

רצוי לבדוק מעת לעת אם חוזה השכירות מתאים למצב הנכס ולשוק, אם הבטוחות מספקות ואם נדרשת השקעה שתשמור על ערכו. כאשר קיימות יתרות כספיות, יש לבחון את צורכי הפעילות ואת כללי ההחזקה וההשקעה החלים לפני שמקבלים החלטה על שימוש בכסף.

לדוגמה, דירה שמניבה הכנסה סבירה אך דורשת שיפוץ משמעותי מצריכה השוואה בין השיפוץ, המשך ההחזקה והמכירה. השוואה מועילה תציג את הסכום שיישאר להקדש בכל חלופה ואת הסיכון להפסקה בהכנסות. ההחלטה צריכה להתאים גם לסמכויות הנאמנים ולהוראות המקדיש.

מכירת נכס ורכישת נכס חלופי

מכירת נכס הקדש יכולה להיות חלק מניהולו, אך הסכמת הנאמנים לבדה אינה מלמדת שניתן לבצע את העסקה. תחילה יש לברר אם כתב ההקדש מאפשר מכירה, אילו הגבלות רשומות על הנכס ואילו אישורים נדרשים.

במסלול של הקדש ציבורי בפיקוח רשם ההקדשות, נוהל המכירה כולל בקשה מנומקת לקבלת אישור עקרוני, מילוי הדרישות החלות על העסקה והסדרת מחיקת הערת ההקדש במרשם. כאשר הוראות כתב ההקדש מחייבות שינוי, עשוי להידרש גם אישור בית המשפט המחוזי. בהקדש דתי שבסמכות בית הדין יש לפעול במסלול המתאים ובהתאם להחלטותיו.

לקראת בקשה כזאת כדאי להכין הערכת שווי, נתוני הכנסה והוצאות, הסבר לצורך במכירה ותוכנית לשימוש בתמורה. אם מתוכננת רכישה חלופית, התוכנית צריכה לכלול גם מסים, עלויות התאמה ותקופה אפשרית ללא הכנסה. יש לתאם את ההתחייבויות כלפי הקונה והמוכר עם האישורים הדרושים להקדש.

כשהמציאות משתנה ומטרת ההקדש נשארת

קהילה יכולה לשנות את הרכבה, מבנה יכול להפוך בלתי מתאים לפעילות, ולעיתים קשה למצוא נהנים העונים לתנאים שנקבעו בעבר. במצב כזה חשוב לברר מה הייתה המטרה ומה נקבע כאמצעי להשגתה.

כך, יש הבדל בין הקדש שמטרתו לקיים פעילות במקום מסוים לבין הקדש שנועד לממן אותה באמצעות ההכנסות מאותו נכס. ההבחנה יכולה להשפיע על האפשרות להשכיר, למכור או להציע שימוש אחר.

במסגרת חוק הנאמנות קיימת סמכות לבית המשפט לשנות הוראות בתנאים הקבועים בחוק. לפי הנחיות רשם ההקדשות, שינוי בהקדש ציבורי שאינו תואם את כתב ההקדש מחייב פנייה לבית המשפט, לאחר העברת טיוטת הבקשה לבחינת היחידה. הצעה לשינוי צריכה להסביר מה השתנה וכיצד נשמרת כוונת המקדיש. רצון טוב או תמיכה של חלק מהנהנים אינם תחליף לבירור הסמכות ולאישור הנדרש.

מחלוקות ופנייה לקבלת הוראות

מחלוקת בהקדש עשויה לעסוק בזהות הנהנים, בהיקף הסיוע, בדרך ניהול הנכס או בתפקוד הנאמנים. לפני נקיטת עמדה כדאי לרכז את שטר ההקדש, ההחלטות הקודמות והמידע הכספי, ולזהות על איזו הוראה או פעולה נסבה המחלוקת.

אפשר לעיתים להסדיר מחלוקת באמצעות הבהרת הנתונים והסכמה על דרך עבודה, כל עוד ההסכמה מותרת ואינה משנה זכויות או מטרות ללא סמכות. כשאין פתרון מתאים, יש לבחון פנייה לערכאה המוסמכת לקבלת הוראות, ולעיתים בקשה למינוי או להחלפת נאמן.

בהקדשות דתיים שבסמכות בתי הדין, הנאמנים נדרשים לדווח לבית הדין ולפנות אליו לקבלת הוראות לגבי פעולות משמעותיות. גם במסלול האזרחי, פנייה לקבלת הוראות עשויה לספק מענה לפני ביצוע פעולה שמעוררת ספק.

מיסוי הקדש ועסקאות במקרקעין

הייעוד הציבורי או הדתי של הנכס אינו מעניק כשלעצמו פטור מכל מס. יש לבחון בנפרד את יצירת ההקדש, ההכנסות השוטפות, מכירת הנכס ורכישת נכס אחר.

בעסקאות מקרקעין עשויות להתעורר שאלות של מס שבח, מס רכישה והיטל השבחה. ההקלות המיועדות למוסד ציבורי כפופות לתנאים ולמעמד המתאים. אישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה עוסק בזיכוי לתורמים ועשויה להיות לו משמעות גם בהסדרים אחרים, אך הוא אינו פטור גורף לכל עסקה של ההקדש.

לצורך בחינת המס יש לברר כיצד ומתי התקבל הנכס, מה היה השימוש בו ואילו אישורים קיימים. רשות המסים מבחינה בין בקשה לפטור ממס שבח לבין בקשה להקלה במס רכישה. לכן יש להשלים את הבדיקה לפני שמחשבים את הכסף שיישאר לאחר מכירה או מתחייבים לרכישה חלופית.

המסמכים שכדאי לרכז בתחילת הטיפול

רשימת המסמכים משתנה לפי ההקדש והפעולה המתוכננת. בדרך כלל כדאי להתחיל בכתב ההקדש או בצוואה, בצו הקיום אם ניתן, בהחלטות השיפוטיות ובמסמכי מינוי הנאמנים. לצדם יש לרכז נסחי מקרקעין או אישורי זכויות, חוזי שכירות, דוחות כספיים, אישורי מס והתכתבויות עם הגורם המפקח.

אם נשקלת עסקה, יש לצרף גם הערכת שווי והצעות קונקרטיות. כשחסרים מסמכים ישנים, אפשר להתחיל מהחומר הקיים ולברר היכן מצוי התיק המקורי. מטרת הבדיקה היא לקבוע מה ניתן לבצע כבר עכשיו, מה דורש השלמה ואיזו החלטה יש לבקש לפני שמתקדמים.

שאלות נפוצות

האם כל תרומה היא הקדש?

לא. יש לבחון את תנאי ההעברה ואת המטרה שנקבעה. תרומה רגילה והעברת נכס לניהול מתמשך עבור מטרה מסוימת עשויות להיות הסדרים שונים, גם אם שתיהן נעשו לטובת אותו גוף.

האם אפשר להקים הקדש בלי נכס מקרקעין?

כן. הקדש יכול להתבסס גם על כספים או על נכסים אחרים. צריך לזהות את הנכסים המיועדים להקדש ולהתאים את הוראות הניהול לאופיים.

האם הקדש פרטי מחייב רישום אצל רשם ההקדשות?

הקדש פרטי שאין בו מטרה ציבורית אינו נרשם בפנקס ההקדשות הציבוריים רק משום שהוא הקדש. אם קיימת גם מטרה ציבורית, נדרשת בחינה אחרת. בכל מקרה יש לבדוק בנפרד את הרישום הנדרש לגבי הנכסים עצמם.

האם הנאמן הוא הבעלים הפרטי של הנכס?

מעמדו כנאמן אינו מקנה לו חופש להשתמש בנכס לצרכיו. גם כאשר זכויות נרשמות על שם הנאמנים, הם פועלים במסגרת הנאמנות ובהתאם לחובותיהם.

האם אפשר למכור נכס כדי להגדיל הכנסות?

אפשר לבחון זאת, אך יש לבדוק את כתב ההקדש, את החלופות ואת האישורים הנדרשים. ההשוואה צריכה להתבסס על הכנסה נטו, עלויות וסיכונים, לצד ההתאמה למטרות ההקדש.

האם בני משפחת המקדיש יכולים לשנות את ההקדש?

קרבה משפחתית כשלעצמה אינה מקנה סמכות לשנות את ההוראות. יש לבדוק את המעמד שניתן להם במסמכים ואת התנאים לשינוי לפי הדין החל.

מה עושים כשאי אפשר עוד לקיים את המטרה המקורית?

בודקים את הסיבה, את הוראות המסמך ואת האפשרות לשינוי או לסיום במסגרת ההליך המתאים. אין להסיק מכך שהכספים או הנכס ניתנים לחלוקה חופשית בין הנאמנים או בני המשפחה.

המידע במאמר כללי. יצירה וניהול של הקדש מחייבים בחינה של מסמכי ההסדר, סוג ההקדש, סמכויות הגורמים המעורבים והדין החל.

לתחום העיסוק